עברית  |  English  |  French  |  
דף הבית >> תיאטרון >> עיבוד ובימוי של תיאטרון נסיוני יהודי >> "גוג ומגוג" – עבודת מעבדה

"גוג ומגוג""גוג ומגוג" – עבודת מעבדה
פסטיבל ישראל 1994

האמנים היוצרים:
מיכל גוברין – הקמת מעבדת גוג ומגוג, כתיבה ובימוי.
פרידה קלפהולץ – (מעצבת במה ותלבושות) עיצוב ומיצג.
אורנה מילוא – (ציירת) עיצוב מיצב ומיצג.
דורון ליבנה – (צייר ופסל) עיצוב מיצב ומיצג.
איתן שטיינברג – (מלחין) מוסיקה.
עליזה עליון-ישראלי – (מחזאית) כתיבה, משחק.
רות וידר – (אמנית קול) קול, משחק.
סמדר אימור – (רקדנית וכוריאוגרפית, מקימת להקת "סינפסה") תנועה, משחק.
בנימין צמח – (במאי וכוראוגרף, חבר "הבימה" בין 27-1919, אחיו של מיסד התיאטרון, נחום צמח) תנועה, משחק.
אבי אשרף – (בוגר בית הספר לתיאטרון חזותי, ומרכז גרוטובסקי ב"פונטדרה") תנועה, משחק.
ברוך ברנר – (רב, תלמיד הסטודיו של ניסן נתיב) קול, משחק.
דלית לימור – (בוגרת ביה"ס לתיאטרון חזותי, השתתפה ב"ארכאוס") פרפורמנס.
עמליה עפרת – (מרצה, אמנית מסכה) משחק, מריונטות.
מנדי קאהן – (שחקן, דוקטורנט, מייסד אגודת "יונג יידיש") כתיבה, משחק.
פיטר פורגץ' – (חניך התיאטרון הלאומי הונגרי, סטודנט) משחק.
אלאן קנטרל – (מוסיקאי רוק, השתתף ב"ארכאוס") מוסיקה ונגינה.
דורין מלין – (מעצבת תאורה, מרצה בבית הספר לתיאטרון חזותי) עיצוב תאורה.

אמנים אורחים:
ברוס מאיירס – (שחקן "המרכז הבינלאומי לתיאטרון בהנהלת פיטר ברוק, פריס) – הנחית הסדנא (דצמבר 1993- ינואר 1994). סרז' אואקנין (במאי, צייר, חוקר, פרופסור באוניברסיטת קוויבק) – מחקר, מיצב וידאו.

גופים תומכים:
השתתפות האמנים האורחים בתמיכת "האקדמיה הניסיונית לתיאטרון", פריס וקרן ירושלים. הפרויקט נערך בהפקה משותפת של תיאטרון "הבמה", מרכז ז'ראר בכר, ובית הספר לתיאטרון חזותי.

במרכז יצירתו האפית הגדולה של מ.מ. בובר, גוג ומגוג, עומדת ההתמודדות עם שורשי המשיחיות היהודית במחלוקת שבין שני ראשי חסידות פולין בתקופת מלחמות נפוליאון: החוזה מלובלין והיהודי הקדוש מפשיסחה. מלחמות נפוליאון מזעזעות את אירופה הישנה ממערב למזרח. החוזה והיהודי פועלים בכוחן של התפילה והעשייה הדתית כדי להביא לגאולת היחיד, הקהילה והעולם. החוזה המזהה את מלחמת נפוליאון עם מלחמות "גוג ומגוג" המשיחיות, לוקח על עצמו לפעול להחשת הקץ. היהודי הקדוש, לעומת זאת, קורא לפרישה מההיסטוריה ולהתבצרות בתיקון העצמי ובתשובה כדרכים יחידות להבאת גאולה לעולם.
בובר כתב את "גוג ומגוג" בתקופה הסוערת שבין שלהי מלחמת העולם הראשונה ועד לב מלחמת העולם השנייה, בין גרמניה וירושלים, מתוך טלטלה אישית ואידיאית על רקע הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל, הסכסוך היהודי פלשתינאי, עליית הנאציזם ושואת יהודי אירופה. היום, חמישים שנה אחר כך, עדיין מתנפצים הדי המחלוקת. ועל מישור אחר, אישי, על-זמני, נפתחות השאלות: מה הם תנאי הנפש של יחיד, של קהילה – בהם צומחת האמונה בכוחה של תפילה להביא גאולה? מה הגבול בין אמונה משיחית וחזון לאומי? ומנקודת המבט האמנותית: האם תהליכי היצירה האמנותית העכשווית שופכים אור על תעלומה אנושית זו?
בתקופת "פסטיבל ישראל" נפתחה עבודת השלב הראשון של מעבדת "גוג ומגוג" לכמה ערבים בפני קהל מצומצם. היוצרים חשפו את דרכי העבודה והציגו מדגם של הצטלבויות פירוש. נוכחות הקהל ותגובותיו היו מרכיב משתנה נוסף בעבודת המעבדה.

(קטע ערוך מתוך "'גוג ומגוג' – עבודת מעבדה". הופיע בתוכניה של "גוג ומגוג") 

 


 

"גוג ומגוג" הוא תיאטרון ניסיוני, מעין 'הצעה פתוחה'. העושים את "גוג ומגוג" הם אמנים מתחומים שונים שחברו יחד לחלק ולחלוק ביניהם ב"חדווה אנרכיסטית", כדברי גוברין, את מעשה היצירה. במהלך העבודה על הפרויקט עבדו האמנים יחד, החליפו ידע ולימדו אחד את השני; טשטשו גבולות בין ציור למשחק, לריקוד, לתאורה, לתפאורה.
על "גוג ומגוג" עבד בובר לאחר התקופה הפוטוריסטית-אקספרסיוניסטית שלו, שבה האמין עדיין במסר החיובי של המלחמה העולמית הראשונה: כמלחמה מעצבת ומזככת. לאחר רצח גוסטב לנדאואר מקבוצת ספרטקוס, ולאחר התפכחות שעבר, פנה בובר אל הטקסטים החסידיים שהכיר ולמד – ו"גוג ומגוג" הוא סיפור הסובב סביב גרעין החסידות הפולנית ומגמות משיחיות שצצו ועלו בקרב חסידים. מגמות הקשורות בעיקר לדמותו ולפועלו של נפוליאון, שנתפס כמי שרומז על גאולה עולמית.
המתחים הפוליטיים משיחיים הקיימים בסיפור ומתקיימים במופע, הם שנותנים לו טעם של אקטואליה; במופע מתגלים אותם חסידים דווקא כאנשים העוקבים בדריכות אחרי הפוליטיקה העולמית – כשהגאולה, ומה שמוביל אליה (מלחמת גוג ומגוג), יש לה משמעות לא רק עבור העולם, אלא גם עבור היהודים, שכתוצאה מהמלחמה יצאו ממצבם הגלותי הקשה וייגאלו.

(קטע ערוך מתוך: מיכאל סגן-כהן, "פסטיבל ישראל. "גוג ומגוג" של מרטין בובר, אקטואלי", שישי תקשורת/תרבות, 20.5.1994)

 


 

צפייה בחזרה של "גוג ומגוג" מדגישה את אופיו הפולחני והדתי של הפרויקט, השואב ממסגרות של תפילה; המשתתפים פועלים בו-זמנית, חלק ממלמל תפילות, חלק מתפתל ומתנועע, אחרים מסמנים סימונים ואחד כותב אותיות על גבי לוח פרספקס. כל האולם מתמלא בקולות ושירה, ומתוכם צצים טקסטים ומלמולים.
העניין התיאטרלי בטקס הדתי ובתפילה הוא ממאפייני התיאטרון המודרני – החל בוואגנר, דרך ארטו וגרוטובסקי, ועד לפריחה של תפיסות כאלו בשנות השישים. האופי האוואנגרדי של הפרויקט מתבטא הן בתפיסת העבודה המעבדתית של הקבוצה והן בטשטוש הגבולות שבין קהל לשחקן ובין תפילה למשחק.

(קטע ערוך מתוך: ענת בן-דוד, "חסידות ניסיונית", כל העיר, 13.4.1994) 

 


 

מתוך "אם לבינה" בית מנחם
תולדות וקורות מנחם מענדל מרימנוב, למברג 1909

אחרית ימיו

"בשנת תקע"ג ארץ רעשה ממלחמת נאפולאון ורוסיא ואז ראו רבותינו הקדושים רבנו מוהררמ"מ (מורנו הרב מנחם מענדל מרימנוב), והרבי מלובלין, והמגיד מקאזניטץ, שעת הכושר לגאולה שלמה וביקשו שיהיה נפוליאון גוג ומגוג ושיצליח במלחמתו והגאון הקדוש הר' שניאור זלמן בעל השו"ע והתניא היה מתפלל לשלום רוסיא שיצליח הקיסר אלכסנדר ואמר שאם תגבר יד הצרפתים יתרבה האפיקורסות בישראל, ובמכתבו כתוב לאמור. ביום א' דראש השנה קודם מוסף הראו לי אם ינצח באנפארטי שר חיל צרפת יתרבה העושר בישראל ויורם קרן ישראל אבל יתפרדו ויתרחקו לבן של ישראל לאביהם שבשמים, ואם ינצח אדוננו אלכסנדר אם כי ירבה העוני בישראל וישפל קרן ישראל אבל יתקשרו ויתחברו ויתעברו לבן של ישראל לאביהם שבשמים..." [...] והרב הקדוש הקדוש מוהרר"נ (מורנו הרב נפתלי) מראפשיטץ היה בוכה ומתחנן לפניו על עמו ואמר אהה! אדוני מורי ורבי, רואה אני שאם יהיה כן ירבו חללים מישראל הרבה מאוד, אמר לו רבנו כהנה וכהנה תאכל חרב ילכו עד ארכבותיהם בדם ובלבד שיהיה הקץ.
[...] ורבנו מוהררמ"מ (מורנו הרב מנחם מענדל מרימנוב) אמר העתירו בעדי אל ד' כי יאריך ימי עד אחר עבור שנה תקע"ה אז תהיו בטוחים כי תזכו לשמוע שופר של משיח, בליל התקדש חג הפסח בשעת הסדר קודם הקידוש אמר אם יחזיקו עמדי נזכה בשנה זו לביאת משיח וכשהגביה כוס ראשון אמר שהוא כוס ישועות לכלל כל ישראל אם אך יסכימו עמי כל צדיקי הדור.

והן בעוון הדור לא השתוו הצדיקים בדעה אחת..."
(מתוך "אחרית ימיו", הופיע בתוכניה של "גוג ומגוג")

מפת האתר | למעלה

© All Rights Reserved to Michal Govrin.
לייבסיטי - בניית אתרים