עברית  |  English  |  French  |  
דף הבית >> ספרות >> הבזקים

הבזקים
מאת: מיכל גוברין

הוצאה: עם עובד, הספריה לעם, 2002

איך לספר? איך לאחוז את קרעי הסיפור שלנו? – שואלת אילנה צוריאל, אדריכלית שמאלנית מרדנית שעזבה את הארץ וחזרה אליה כעבור שנים, את אביה, הציוני הלוהט ותם-הלב, איש העלייה השלישית. בשנה שאחרי מות האב היא כותבת לו הבזקים של וידוי חושפני, דברים שמעולם לא העזו לומר זה לזו במפורש, על בגידה ונאמנות – לאב ולמורשתו, לארץ ולסיפור היהודי – ועל חיי אהבה ויצירה סוערים, המיטלטלים בין בירות העולם. אילנה חוזרת לישראל לתכנן את "מונומנט השלום" בירושלים, במונחים האוטופיים של "סוכה" ו"שמיטה". אך ההכנות לטקס הנחת אבן-הפינה, הנערכות בשיתוף עם תיאטרון "אל-קודס" הפלסטיני, נקטעות בגלל מלחמת המפרץ והאינתיפאדה הראשונה. המפגש המחודש עם המציאות בארץ והישיבה בחדר האטום עם שני ילדיה הקטנים מחוללים באילנה שינוי עמוק, המתגלה רק אחרי מותה בתאונה-דרכים. הרומן המדהים באקטואליות שלו, מערער בהומור אנארכי פרוע שורה של סטריאוטיפים תרבותיים ופוליטיים. הבזקי "נאראטיבים" סותרים וכואבים – היהודי, האירופי, הציוני, הפלסטיני – נשזרים כאן בפרוזה מהירה וחדת-מבט כתצלומי "סנפשוטס".

נימוקים להענקת פרס אשמן מטעם אקו"ם להבזקים, 2003:
מאת מאיה בז'רנו

 
"פרס אקו"ם על-שם אשמן", להישג הספרותי של השנה (2003)
"הבזקים" פורסם בתרגום אנגלי (Snapshots ריברהד-פינגווין 2007) ובתרגום צרפתי (Sur le vif סבין וספיזה 2008).

"סיפור רחב יריעה שכולל בתוכו כמה וכמה סיפורים, שהם גורלות של אנשים המצטלבים ומשיקים זה בזה. הסיפורים מעידים על נקודות מבט שונות של גברים ונשים סביב דמותה של הגיבורה המתה. היותו של הספר עדות כתובה בנוסח הממואר הקטוע, אוסף רשמים מנוסחים מתוך יומנים ורשימות, חלקם אסוציאציות, מעניק לו נופך אותנטי של מסמך של תיעוד, וזאת בתקופה שגם הקולנוע התיעודי כמו היומן תופש מקום של כבוד לצדן של הצורות המסורתיות. הכל סובב במרחב גיאוגרפי מזוהה: בין אירופה וישראל – יהודים וערבים נעים ונדים חיים את חייהם באיזה חוסר שקט עמוק.[...]
מצאתי את ספרה של מיכל גוברין מרגש ומפליא בתיאורי הרגשות, המחשבות הדקות על רקע נופים מתחלפים במהירות, הקצב המתנשם של הלשון הקטועה הפיוטית מיטיב ללכוד פיסות חיים אנושיים שיש בהם תסכולים ומאוויים, פחדים וכאבים, עלבונות ותשוקות, אהבה וענווה, באופן כזה ששום דבר אינו מתממש במלואו, שום דבר לא רציף מדי או שלם ומתמוגג מעצמו. אין בו, לכן, שאננות מזויפת. הכל נשאר ברמה של כמיהה, של טלטלה וחבטה ושבירה וניפוץ בהרבה אומץ ובמעין חתרנות עצמית. העברית כמעשה פסיפס שירי, משפטים מהודקים, הטעונים באיזה מתח קיומי חזק ואמיתי. יש כאן התאמה מרשימה בין הצורה לחומרי המציאות, שהיא נוגעת בהם מבלי להכביד על הקורא, הטקסט זורם ומהנה, ומשום כל אלה נמצא הספר ראוי לפרס אשמן."

״הבזקים״ באתר של עם עובד

מתוך

קטעים מתוך הבזקים



ביקורות ומחקרים
החיים הכפולים של האוטופיה / יוחאי אופנהיימר
הבחירה המבורכת באי-הודאות / יורם מלצר
מה לשמוט מה לאחוז / לויטן
הריבוי, הויתור והחיבור כאוטופיה וכפואטיקה / שלומית רימון-קינן
ראיון עם דליה קרפל, תשעה קבין של סקס
ירושלים-מראה מעל הרכס / מיכל גוברין
WRITING THE UNSAID: ISRAELI PROSE AND THE QUESTION OF PALESTINIAN FLIGHT AND EXPULSION
Place, space, and Michal Govrin's Snapshots / Shlomith Rimmon-Kenan

Go Back  Print  Send Page
מפת האתר | למעלה

© All Rights Reserved to Michal Govrin.
לייבסיטי - בניית אתרים